בריאות ופוריות הקרקע

בריאות ופוריות הקרקע

פוריות קרקע היא היכולת של הקרקע לאפשר צמחיה.

תכולת חומר אורגני בשטח היא מדד לפוריות הקרקע.

מאחר ו:

  • משפר תכונות פיזיקליות
    • משפר אחיזת מים.
    • אווורור של הקרקע - חשוב גם לשורשים וגם למיקרואורגניזמים שנמצאים בקרקע.
    • יכולת אחיזת מינירליים - החומר האורגני טעון במטענים שעוזרים למינירליים להקשר לקרקע.

בחקלאות קונבציונאלית יש ירידה בפוריות הקרקע לאורך השנים. מדוע?

  • פליחה
    • הסכין שעוברת בקרקע זורקת באוויר את האדמה והופכת אותה. זה גורם לאוורור רציני בבת אחת. זה גורם לחיידקים בקרקע להיות מאוד פעילים והם מפרקים חומר אורגני בקצב מהיר יותר, ולכן זה גורם לירידה בחומר אורגני.
    • מתחת לשכבת החריש הסכין מהדקת את הקרקע וכל פעם שחורשים הקרקע נדחסת עוד קצת והשכבה מתחת לשכבת החריש נהיית אטומה  (שכבת נזז). זה גורם להיווצרות של תנאים אנאירוביים (בקרקע חרסיתית זה מתרחש יותר מהר) ולכן השורשים לא עוברים את שכבת החריש.
    • בנוסף פליחה הורגת את המיקרואורגניזמים המועילים
    • פליחה עוזרת במקרה של עשבים, ההמלצה היא לפלוח כמה שפחות (עד 20ס"מ עומק)
  • הדברה
  • אי מתן של חומר אורגני (רסק גזם, קומפוסט...)
  • דישון בדשן כימי - כששמים דשן כימי במים הוא מתמוסס, ,ומאחר ורמת המליחות של דשן כימי גבוהה מידי זה גורם להמלחת הקרקע.

מרקם הקרקע

יש קרקע תלכידית וקרקע אבקתית. לקרקע תלכידית (בה גרגירי החול נצמדים זה לזה) יש יתרונות פיזיקליים - לשורשים יותר קל לחדור, וגם לאוויר יותר קל לחדור. בנוסף בקרקע תלכידית אין בעיה של סחף קרקע, בעוד שבקרקע אבקתית נגר עילי גורם לסחף קרקע.

החיידקים מייצרים דבקים (למשל גלומלין) שגורם להיווצרות המיקרו אגרגטים, והפטריות יוצרות את המקרו אגרגטים.

 

ביולוגיה של הקרקע

ביולוגיה של הקרקע מורכבת מכמות הפעילות ורמת המגוון של הקבוצות השונות של המיקרואורגניזמים בקרקע.

אחת התכונות המרכזיות של המקירואורגניזמים זה מחזור נויטריינטים - צמחים קולטים דשן (לדוגמה חנקן, מינירלים) רק דרך תמיסת הקרקע. 99% מהמינירליים לא נמצאים בצורה מומסת בקרקע, נם נמצאים בחומר האורגני או החי.

חיידקים, נמטודות, שלשולים ועוד מקירואורגניזמים הם אחראיים למחזר את הנויטריינטים - לפרק את החומר האורגני לתמיסת הקרקע, וזה מתבצע לפי דרישת הלקוח. צמח שצריך מינירל מסויים מפריש דרך מערכת השורשים (אקסודטים) סוכרים שמזמינים את המקירואורגניזמים אליו. הסוג של הסוכר מזמין את המקירואורגניזמים שהוא צריך באותו זמן. (בחקלאות קונבנציונאלית המקירואורגניזמים הללו לא קיימים)

שאלה - האם נוזל EM משפר את תכונות הקרקע:

תשובה - נוזל EM - נוזל שמכיל כמויות גדולות של חיידקים אנאירוביים מועילים. אבל בקרקע אנחנו מעדיפים מיקרו אירוביים (תה קומפוסט).

יש שני מינים חשובים של מיקרואורגניזמים:

  • מיקוריזה

קבוצה של פטריות שיוצרת קשר סימביוזי עם הצמחים, שמגדילה את שטח השורשים של הצמח.

  • ריזוביום

חיידק קושר חנקן שחי בסימביוזה עם קטניות.

דיכוי מחלקות קרקע

יש פתוגנים שתוקפים את השורשים של הצמח, למשל נמטודות, פטריות. הצמחים מפרישים סוכרים גם כשאין את האוכלוסייה של המחקרואורגניזמים המועילים, ומי שמגיע לצמח במקומם אלו הפתוגנים הרעים.

ריזוספרה - אזור סביב השורש שבו הצמח מפריש את הסוכרים. אם האזור נתפס על יד המיקרואורגניזמים המועילים אין מקום לתוקפים. יש גם מיקרואורגניזמים מועילים שטורפים את המזיקים.

שיפור פוריות הקרקע:

גידול כיסוי (זבל ירוק)

הדרך הכי טובה להוסיף חומר אורגני לקרקע היא באמצעות גידול כיסוי. בשיטה זו זורעים זרעי עיסוי בסתיו, נותנים להם לגדול ובאביב מכסחים אותם ומשאירים הכל על הקרקע. יש מספר רב של גידולי כיסוי וצריך להתאים אותם למיקום ולקרקע. בגינה הביתית ניתן תמיד לזרוע קטניות שהם גם קושרות חנקן וגם משמשות כגידול כיסוי (קטניות יכולות להוסיף 10 ק"ג חנקן לדונם). בנוסף אפשר לגדל גם דגנים (שיבולת שועל, שעורה), צמחים שדוחים מזיקים (למשל חרדל דוחה נמטודות).

יש שיטות רבות של גידול כיסוי.

יתרון נוסף של כיסוי השטח  הוא שמירה על הטמפרטורה של הקרקע - בחורף הקרקע יותר חמה ובקיץ יותר קרה, בנוסף כיסוי הקרקע מונע אידוי של המים ובכך חוסך בהשקיה.

תה קומפוסט

נזול שמכיל כמות גדולה של מיקרואורגניזמים. לוקחים הומוס ושמים אותו במים, ומייצרים תנאים מתאימים לגידול של מיקרווארגניזמים אירוביים על ידי אוורור של המים (למשל על ידי משאבת אקווריום), מיישמים רק את הנוזל על הקרקע - לינק להכנת תה קומפוסט ביתי מאתר בידיים - תה קומפוסט

עשבים

העשבים מתחרים עם הצמחים שאנחנו רוצים לגדל על משאבים (מים וחומרי הזנה). יש עשבים רעים ויש מועילים. על המועילים הם חד שנתיים, כלומר אחרי הכיסוח הם לא גדלים מחדש. העשבים הרעים הם בדר"כ שנתיים (למשל קייצת, סיידה, ינבוט השדה) - אחרי הכיסוח הם גדלים מחדש.

עשבים רעים גדלים בשלבים הראשונים של הסוקסציה (למעשה הם מהווים צמחי חלוץ). הם יכולים לחיות בתנאים מאוד קשים, הם גדלים מהר, יש להם מערכת שורשים קטנה, מפיצים המון זרעים ומייצרים מעט ביו מסה. (הקייצת פיתחה עמידות לראונדאפ ולכן רואים אותה בכל מקום והיא מהווה מזיק קשה בחקלאות הקונבנציונאלית )

בחקלאות קונבציונאלית אנחנו נותנים את התנאים האופטימליים לגידול של עשבים רעים מאחר ומשאירים את האדמה כל הזמן בשלבים הראשונים של הסוקסציה (אדמה חשופה, חוסר בחומר אורגני, חוסר במיקרוואוגניזמים).

❢ פתוגנים תוקפים רקמות מתות ולכן ענפי גזם מהווים מצע לפתוגנים, הפתרון הוא לרסק את הענפים (רסק גזם)